נשברתי

נשברתי, נמאס לי מהבלוג הזה שעושה מה שהוא רוצה. כמו שראיתם ברשומה האחרונה שלקח לי המון זמן לכתוב ולסדר שיהיה נח לקרוא ולהבין, פשוט הוא עשה מה שהוא רוצה. אם הבנתם משהו או בכלל התחלתם לקרוא כל הכבוד לכם. אז אני מזמינה אותכם לבלוג החדש שלי blog.tapuz.co.il/beeu מקווה שתרשמו שם לקבלת עדכונים (גם זה פשוט יותר שם). חג שמח דבורה

תופסת בלוגים

דיילי בחרה ל"סמן" את הבלוג שלי. מה זה אומר? בעיניי זה דומה למשחק "תופסת" ולכן אתרגם את זה לעברית כ"נתפסת" או "סומנת". זה אומר שמירה סימנה אותי לשחק איתה במשחק, ואני צריכה לסמן אחרים. אין חובה כמובן להשתתף, ורק מי שרוצה מעביר הלאה, אבל בעיניי זה נחמד, זה ענין של תשומת לב. זה מפנה תשומת לב לבלוג שלך, וזה בעיניי דבר חיובי. אז הוראות המשחק הפעם היו: 1) שים לינק למי ש"סימן" אותך ופרט את החוקים בבלוג שלך. 2) שתף את הקורים ב-7 עובדות אודות עצמך, חלק אקראיות, חלק מוזרות. 3) סמן 7 אנשים בסוף הפוסט ע"י השארת שמם וליניקים לבלוגים שלהם. 4) הודע לאנשים שסימנת ע"י מתן תגובה בבלוג שלהם. כמה עובדות על עצמי: 1. אני אלרגית לחתולים ובכל זאת מגדלת שני חתולים. 2. אני תובעת את ביטוח לאומי שיכיר בי שאני לא יכולה לעבוד (תודו שזה ביטוי יותר נחמד מאשר נכות) 3. אני גרה עם חברה טובה מגיל 18 כבר 8 שנים (לא כזוג, לא שאכפת לנו אבל אין לנו את הנטיה המתאימה). 4. השותפה שלי ואני מגדלות כלבה בשם טופי, חתול בשם משה ועוד חתלתול חדש וקטן בשם מישמיש. 5. אני אוספת מפיות ומחליפה עם בנות מכל העולם. 6. אני חולה בפיברומיאלגיה (על זה תבוא רשומה נפרדת בעתיד). 7. מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה. אני בוחרת שתכירו: דנדי פו ULA7 הבלבוסטה הבלבוסטה פינת המחשב (כמעט אותו דבר רק על פוטושופ ומחשבים) מור הילה ל. יש המון בלוגים מקסימים אבל בארצנו הקטנטונת שבע בלוגים לכל אחד זה המון, כמובן שיש החוזרים על עצמם. מקווה שתהנו מהבלוגים שבחרתי לכם. חג שמח דבורה

שנה חדשה

הרשומה הזאת נכתבה בראש שלי המון פעמים בשעות שונות ומשונות כמו שלוש וארבע בבוקר. בדרך כלל בלילה הם היו בעלות מאפיינים שליליים ודכאוניים. התלבטתי רבות מה לכתוב לכבוד השנה החדשה. מה שהפתיע אותי עכשיו שסוף סוף התיישבתי לכתוב שקראתי לרשומה שנה חדשה ולא שנה טובה או משהו בסגנון. בכל שנה חדשה אנחנו מקווים שהשנה הזאת יהיה יותר טובה. האמת, שאני יודעת שלא יהיה, אני יכולה רק לקוות שלא יהיה יותר גרוע ויהיו יותר רגעים שהרגיש טוב. כמה ימים לפני תחילת השנה שלשלתי לתיבת השרות של ביטוח לאומי בקשה להכרה בנכות כללית, תודו שזאת לא דרך טובה להתחיל את השנה. למרות זאת, אפשר לראות את זה כחיובי, כאשר יכירו בי וינתנו לי כסף אני יהיה רגועה יותר ואוכל להיות בבית ללא הלחץ מאין יבוא הכסף. אוכל לנוח סוף סוף ולא להיות בלחץ של העבודה שכמה שאהבתי אותה היה לי מאוד קשה. אז אולי זאת תהיה כן שנה טובה.,, אולי אם אני ארגיש אפילו קצת יותר טוב אני אוכל ליצור יותר. לסכום לא מחכה מהשנה הזאת להרבה חוץ ממלחמות עם הביטוחים השונים שבטח לא ירצו להאמין שאני כל כך חולה ואוספת מחלות כמו אוסף המפיות שלי. אבל אולי יהיה קצת יותר טוב. אבל, כן יש גם אבל, לא רוצה שתראו אותי דיכאונית רואה רק שחורות, יש המון טוב בחיים שלי וזה בעיקר הסובבים אותי גם האנשים וגם ההולכים על ארבע, זה מאוד חשוב להכיר שיש דברים טובים בחיים, לא שזה משנה מהרע רק נותן קצת טעם טוב (או איך אחת הרופאות שלי אמרה, אלוהים לא רוצה שאני אכעס עליו כל הזמן). ובכל זאת כדי שיהיה גם נחמד הכנתי שנה טובה בפאואר פוינט, מצגת חמודה עם כל מיני כניסות ופעלולים, אבל, המצגת שקלה 20 מגה שזה מאד גדול להעביר באי-מייל לכל העולם. פתרון, אני אעלה אותה לבלוג ואשלח את הקישור לכולם וגם בפורום. פתרון מאוד נחמד אבל לא ישים, הבלוג לא מכיר את הפאואר פוינט, יש דרכים מסובכות לעשות את זה ואני אחסוך לכם את זה לקח לי כמה שעות להבין שצריך לעזוב את זה. בסוף מצאתי שיטה נחמדה להקטין את גודל המצגת ואז באמת היא יצא במשקל מגה אחד ושלחתי בתפוצת נטו. אבל שוב אי אפשר לעלות אותה לבלוג. כבר לא היה לי כח אז קבלו את המצגת כתמונות תחשבו שיש אפקטים. אני מאחלת לכולם את כל האיחולים שבמצגת ועוד.....

כמובן שכל הדוגמנים את דוגמני הבית, טופי הכלבה ומשה החתול. ומשהו טוב לשנה החדשה אמצנו עוד חתול, קטן בן חודשיים לערך, שוקל 800 גרם ושמו בישראל מישמיש.

ואם אחותו הגדולה שאוהבת אותו מאוד והוא אוהב אותה ולא מפחד ממנה למרות גודלה העצום

אם אח שלו, משה זה סיפור אחר, אבל כבר יש התקדמות והם יכולים להיות ביחד אפילו דיי קרוב בלי שיקרה כלום. מקווה שעוד מעט הם יהיו חברים.

שנה טובה לכולם

שבת בבוקר יום יפה

ביום שבת (לפני שבוע 20.9.08) דיילי ואני נסענו ליובלים. למי שלא יודע, לימור, עכבר הכפר, גרה ביובלים וגם החנות שלה, קסם שימושי, נמצאת שם. קבענו כמה בנות להפגש שם ליום כייף ובאמת היה מאוד כייף. התעדכנו אחת על השניה, יצרנו, אכלנו, רכלנו וכמובן קנינו או יותר מדוייק קניתי (פרטים בהמשך). בנסיעה הקודמת ליובלים בדיוק היה יום הולדת ללימור ולא הספקתי להכין מתנה. לא מזמן היה לשרון יום הולדת, אז החלטתי להכין להם מתנות. בהתחלה כרגיל תכננתי משהו גדול וכרגיל מצב הבריאות שלי לא מאפשר לי לעשות מה שאני מתכננת. אז בסוף יצאו שתי מתנות קטנות. ללימור: סימניה עם ינשוף, אני יודעת שלימור אוהבת לקרוא. ינשוף מתקשר לי עם לימודים והרחבת ההשכלה וגם אולי מימי הילדות - ינשוף, ספר לנו סיפור. ופוסט איט פשוט עם אחת מחותמות הדבורה שלי: ולשרון: סימניה עם חותמת סיגליות (של חברת HMPTON ART) שקניתי לאחרונה ומאוד התלהבתי ממנה וגם הצביעה שלה יצאה לי מיוחדת. והפוסט איט של שרון בחודש יולי, היו ימי הולדת לפיציקולה, לדיילי ולי. אז גם קיבלנו מתנות מלימור ושרון. תראו אילו מתנות שוות כל אחת קיבלה קופסא קטנה מעוצבת ובא כרטיסים קטנים לאירועים שונים, זה מה שאני קיבלתי. הקופסא: הכרטיסים: חייבת להראות לכם את החותמת של שרון מאחורי הכרטיסים אם כבר הגענו ליובלים, איך אפשר בלי קניות. דף שמאוד רציתי כבר המון זמן, אז כמובן שקניתי שניים. ועוד כמה דפים שקניתי, שהתלבטתי והתלבטתי עם לקנות או לא ובסוף נשברתי וקניתי אותם, הם כל כך יפים. מקווה לא להתקמצן אליהם. ושתי חוברות רבאונים שיתחלקו ביני לבין דיילי.

ואחרונה חביבה חותמת יפה ומאוד לא יקרה. למי שאהבה וגם רוצה לקנות, מוזמנת להגיע לחנות של לימור, קסם שימושי, או להיכנס לחנות באינטרנט: http://www.kesem-art.com/site/default.asp לסיכום; היה נהנתי מאוד, תודה בנות על חברתכם וחברותכם. מתי עוד פעם? ומשהו לא קשור, הבנתי מאנשים שיש שהם לא מצליחים לרשום את המייל שלהם כדי להתעדכן אוטומטית. בצד שמאל יש כותרת הכנס כתובת אי-מייל לקבלת עדכונים. צריך לרשום שם את המייל וללחוץ על הכפתור SUBSCRIBE ME.ישלח אליכם אי-מייל שיאשר את אמיתות המייל שלכם תלחצו על הקישור וזהו מעכשיו תקבלו עדכונים. תודה שהגעתם עד הלום ועם אתם נרשמים אז בכלל תודה, תודה, תודה. שנה טובה.

שקוף

אחי מביא לי המון שאריות מהעבודה שלו. הוא עובד במשרד שמדפיס פרסומות גדולות כמו לאטובוסים וכו'... לכן אני מקבלת המון שאריות של וינילים וחומרים נחמדים אחרים. בין יתר החומרים שהוא הביא לי היתה חתיכת פרספקט יחסית גדולה שלא ידעתי מה לעשות איתה. לכבוד אתגר השקוף בבלוג מיקסים החלטתי לעשות איתו משהו. אמנם זו לא יצירה אבל זה כלי מאוד שימושי ליצירה. הכנתי "שולחן אור" קומפקטי ונח לעבודה. החומרים שהשתמשתי בהם: קופסאת נעליים, פנס שנדלק ע"י מגע ולוח פרספקט; עכשיו יש לי שולחן אור קטן וקומפקטי להפעלה שאני יכולה להשתמש בו בכל רגע בלי הרבה סיבוכים, לא כבד וסוף סוף להשתמש בכל תבניות המתכת שיש לי להבלטה קרה. אז בחרתי לי תבנית שאני מאוד אוהבת,

לקחתי נייר פרגמנט (שגם הוא קצת שקוף) וככה זה נראה על "שולחן האור" כשהאור דולק. וזה התוצר המוגמר, למי שרוצה להוסיף תגובה, צריך ללחוץ על המילה תגובות ושם יש אפשרות להוסיף תגובה. לא מצאתי דרך לפשט את זה. אני עדן לומדת איך עובד הבלוג ומנסה להוסיף לו כל מיני דברים מעולים ונחמדים.

חיפושיות לפני כמה חודשים התקיימה החלפת חיפושיות בבלוג של נתנאלה. קיבלתי חבילה מדהימה מבחורה שאני לא מכירה ולא הצלחתי לאתר אותה בשום פורום או באינטרנט כדי להגיד לה תודה. אני לא רוצה לפרסם את השם שלה פה כי אני לא יודעת כמה היא רוצה להחשף, אני רק אומר שהיא מקרית אתא. אם במקרה את קוראת את הרשומה הזאת או משהיא מכירה את היוצרת המופלאה הזאת שיכתוב לי בבקשה. כשהלכתי לדואר לקחת את החבילה הייתי מאוד סקרנית לדעת ממי קיבלתי אותה ולא ציפיתי לחבילה כל כך גדולה ועמוסת מתנות מדהימות. כמו ברוב הימים שלי המצב רוח שלי לא היה מדהים אבל אחרי שפתחתי וראיתי מה קיבלתי המצב רוח שלי התרומם פלאים. אז אחרי כל הטיזינג הנה מה שקיבלתי: קודם כל הכרטיס ברכה. חלק מהדברים שהיו בתוך החבילה: מחברת מטופלת, סט חותמות של חיפושיות כמובן, מפיות, בתוך השקיק היו המון המון סרטים וגם חיפושיות מעץ חמודות. עציץ חמוד מחברת מטופלת מקסימה הפריט הכי מדהים שקיבלתי חיפושית מברזל מדהימה שישר קיבלה מקום של כבוד על הקיר. היה בדיוק מסמר שחיכה לה. נכון שהדברים מדהימים ועל כמות הפריטים בכלל אין מה לדבר. ועכשיו לדברים שאני הכנתי להחלפה ושלחתי למימס. נתחיל כרגיל בכרטיס, החיפושיות עשויות מפאנץ ארט כפי שלימדה אותי דונה פלור המדהימה. קופסא מטופלת, החיפושיות הם ממפית שהדבקתי על דף וגזרתי אותם והשתמשתי בהם ככל דף אחר. צד אחורי של הקופסא ומה היה בפנים: שוקולדים בצורת חיפושיות, בראדים את הצורה אתם יודעים כבר וסימניה. זהו, תם ונשלם החוב הזה, יש עוד כמה חובות ואותם נשאיר לפעם הבאה. ניתן להירשם לקבלת עדכונים מהאתר, תודה גדולה לשרון פ. שאפשרה זאת.

מיני אלבום

כבר הרבה זמן אני רוצה לפתוח בלוג ואף פעם לא מספיקה לעשות את זה. פתחתי אותו מזמן, בשבוע האחרון הצלחתי לעצב אותו, למרות שחסר עוד הרבה. מבטיחה שיהיו הרבה קישורים לאתרים מעניינים וקישורים לבלוגים של אחרים. הפעם אני רוצה להראות לכם מיני אלבום שהכנתי למרינה, למי שעדין לא יודע זאת השותפה שלי לדירה ולגידול של טופי הכלבה ומשה החתול. מרינה ואני החלטנו לפני כמה שנים שבגלל שימי ההולדת שלנו חלים באותו חודש, שלי בהתחלה ושלה בסוף החודש לא ניתן אחת לשניה מתנה אלא נלך להצגה/ות, זאת תהיה המתנה שלנו אחת לשניה במקום לבזבז כסף על שטויות. למרות ההחלטה לא לתת מתנות, הייתי חייבת להכין לה משהו, אז בלחץ של זמן הכנתי אלבום קטן שאת הרעיון לעיצובו קיבלתי מפרפרים הנפלאה. מי שרוצה לדעת איך מכינים את זה מוזמנת לפנות לפרפרים שמעבירה סדנאות איך לעשות אלבום כזה. תודה נוספת לדיילי על הטבעות הנפתחות. כמובן שהאלבום עסק "בילדים שלנו" משה וטופי. כריכה קדמית, חיפשתי דף כחול כי מרינה אוהבת כחול אבל שראיתי את הדף הזה ידעתי שזה הדף בשבילה, מאוחר יותר הוספתי את הפרח כדי שנדע באיזה צד להתחיל. כריכה קדמית פנימית - מיני ת.ז. למשה ולטופי דף ראשון, סוף סוף היה שימוש לראב-אונים. משה טופי טופי עם אהוב ליבה שון. לטופי יש כלבים נבחרים שהיא אוהבת ואיתם היא מעדיפה לשחק. שון הוא שונה, היא פשוט מעריצה אותו. היא קולטת שהוא עומד להגיע שהוא עשרות מטרים ממנה ואז היא נותנת זינוק ורצה עד אליו לאמא שלו להגיד להם שלום. אחר כך שהוא מגיע כבר לגינה היא לא עוזבת אותו, נותנת לו נשיקות ומלקקת אותו. בהתחלה שון לא סבל אותה, איך שהוא ראה אותה הוא היה פונה לצד השני, אחרי כמה זמן הוא התרגל אליה ואף התחיל לשחק איתה ולשמוח שהיא באה. היום שון הרבה יותר חברותי כלפיה וגם כלפי כלבים אחרים. טופי עם פאקו מושכים ברצועה. זה המשחק החביב עליהם משה וטופי הוא שותה מים (כרגיל) והיא אוכלת אני מאוד אוהבת את התמונה הזאת. הכריכה האחורית מבפנים. ניטים בצורת חתול וכלב. במקרה מצאתי בצבעים התואמים את החיות שלי. הסוף ותודה למי שהגיע עד הלום.